|
|||||
שם משפחה קודם: ארליך שם משפחה לפני נישואין: באואר תאריך לידה לועזי: 19/3/1927 תאריך לידה עברי: ט"ו באדר ב', תרפ"ז ארץ / עיר לידה: הונגריה שנת עליה: 1946 שם האב: ינו (יעקב) שם האם: יולאן שם בן/בת הזוג: אליהו שמות ילדים: גדעון - 9/9/1950 אורית - 13/2/1956 תאריך פטירה לועזי: 20/10/1997 תאריך פטירה עברי: י"ט בתשרי, תשנ"ח לאה נולדה במישקולץ, הונגריה. בת שלישית וצעירה ליולאן ויעקב. למדה בבית ספר היהודי לבנות עד גיל 11. את מלחמת העולם השניה עברה במחנה עבודה אלנדורף בגרמניה , יחד עם אמה, שנפטרה ביום השחרור ב-1945. המחנה מנה 1000 נערות שעסקו בייצור פצצות למכונת ההשמדה הנאצית. עם השחרור, חזרה להונגריה והצטרפה לגרעין "אחד במאי". בנובמבר 1945 הכירה את אלי בעלה, ויחד החלו את נדודיהם לארץ ישראל. הם עלו בתחילת יוני 1946 באניית מעפילים "ההגנה". הבריטים מנעו את הגעת האניה לארץ, וכך שהתה לאה במחנה המעבר בעתלית עד אוקטובר. משם עברו אלי ולאה להכשרה בעין-שמר. מכאן ואילך הייתה שותפה בהקמת יסעור. ביסעור, לאה נשאה תפקיד מרכזי בגידול תינוקות בקיבוץ במשך שנים רבות, תפקיד שראתה בו ייעוד חשוב. ביא בנתה את היסודות של בית התנוקות המתקדם, שבו במשך יותר מ-14 שנים, קיבלו התינוקות בקיבוץ את הטיפול המסור והמקצועי שלה. אח"כ היא הייתה מדריכה, יועצת ומנחה של מטפלות צעירות שהמשיכו את דרכה. לאה הייתה בין העובדות הראשונות של "אלקטרוניקה יסעור" , קודמו של מפעל "עץ הדעת" ועבדה בו במשך עשרות שנים. במפעל הייתה אחראית על פס הייצור ועל סידור העבודה של יתר העובדים. בזמנה החופשי שימשה מרכזת ועדת הקשר עם חיילי הקיבוץ ומוסדותיו - היא דאגה למשלוח חבילות ול"אספקה קטנה" של החיילים. כאשר עברה לאה לעבוד במטבח, הנהיגה את "שולחן הסלטים" שהיה מוצב במרכזו של חדר האוכל, ועליו שפע של ירקות וסלטים מסודרים בכלים יפים ערוכים בטוב טעם. "הסלטים של לא" הפכו לחלק חשוב ויסודי בתריט חדר האוכל, ומאז חייבים להמשיך מסורת זו כל האחראים על סידורי הארוחות בטרם ובעת ההפרטה. המפחה הייתה לה ערך עליון וחשוב. היא הקפידה לטפח בית חם, פתוח וקשוב, הרגיש בכך כל מי שבא במחיצתה. לאה הרבתה לעסוק במלאכות-יד ששמחו את באי ביתה ונשארו כמזכרת חיה לעד! |
הוסף |
|
|
|
|
|
|
|
|
|