קיבוץ יסעור נמצא על כביש 70 בקצה הדרומי של הגליל המערבי ליד צומת אחיהוד, ושייך למועצה האזורית מטה אשר.
הקיבוץ נוסד ב-1949. הקיבוץ הוקם על ידי גרעין של חברים יוצאי הונגריה וגרעין של חברים שהגיעו מאנגליה. הקיבוץ התיישב בתחילה על הגבעות שהיום משתרע עליהן "יער אחיהוד", ולאחר פרק זמן קצר התיישב במקום הנוכחי. ב-1956 הצטרף לקיבוץ גרעין חברים מברזיל. כל אלה מהווים היום את שכבת ותיקי הקיבוץ.
במרוצת הזמן נוספו לקיבוץ חברים באופנים רבים של קליטה: חברות נוער, גרעינים של השומר הצעיר ואחרים, וכמובן, הצטרפות של חברים וחברות על-ידי קשרי נישואין.
בשנת 2000 עבר הקיבוץ שינוי רחב ועמוק באורחות חייו והתנהלותו. במסגרת שינוי זה עבר הקיבוץ ממתכונת שיתופית של "קיבוץ מסורתי" למתכונת של "קיבוץ מתחדש". עם זאת, נשמרת זהותו הקיבוצית של המקום והערבות ההדדית בין החברים.
כיום יש ביסעור כ-150 בתי אב: כמאתיים חברי קיבוץ, בתוכם חברים ותיקים וחברים חדשים ("חברים בעצמאות כלכלית"), אשר התקבלו לחברות בשנים האחרונות, בהם בנים ובנות שחזרו לקיבוץ ומשפחות חדשות.
יש בקיבוץ כמאה ילדים מגיל 0 עד 18. ביסעור חיים היום ארבעה דורות!
היעד שלנו הוא להגיע לישוב בגודל של כ-250 בתי אב בתוך כ-10-15 שנים.
הקיבוץ מתבסס בעיקר על ענפי החקלאות:
ענף גידולי השדה מתנהל בשותפות עם קיבוץ שכן, עין המפרץ, ועוסק (כשמו כן הוא...) בגידולי שדה שונים, כמו: כותנה, חיטה, תירס למאכל ולבהמות, עגבניות, אבטיחים ועוד.
ענף הרפת עוסק בהפעלת רפת בהיקף של כ-300 פרות חולבות ועיקר הפעילות מתבסס על ייצור החלב ושיווקו כאשר לצד זאת גדלים עגלים ועגלות לבשר.
ענף הלול עוסק בתחום ייצור ביצי רבייה והוא מנוהל במסגרת אינטגרציה אזורית.
ענף המטעים קם מחדש לאחר שנים רבות בהן לא פעל. הקיבוץ מגדל אבוקדו, אפרסמונים ורימונים.
עיסוקים נוספים של הקיבוץ מתנהלים בתחום המסחרי, כמו תחנת דלק ופעילויות אחרות.
הקיבוץ שותף במפעלים האזוריים - "מפעלי מילואות".
רובם של חברי הקיבוץ, שאינם עובדים בענפי החקלאות או השירותים, עובדים מחוץ לקיבוץ.
יש מגוון רחב של בעלי מקצועות חופשיים ובעלי עסק, שכירים ועצמאיים.
שיחת הקיבוץ היא הגוף הריבוני בקיבוץ. שבו מתקבלות ההכרעות החשובות.
בקיבוץ פועלות ועדות העוסקות בשטחי פעילות שונים:
בראש ובראשונה קיימות ההנהלות של הקיבוץ - ההנהלה הכללית (ועד ההנהלה), הנהלת המשק והנהלת הקהילה; ועדת תרבות, העוסקת בפעילות התרבותית ביישוב ובארגון החגים; הנהלת חינוך, העוסקת בנושאים עקרוניים של החינוך בקיבוץ מגיל 0 עד 18; ועדת קבלה, שעוסקת בקבלתם של החברים החדשים, ועדת קליטה, שעוסקת בקליטתם לאחר שהתקבלו; ועדת רווחה, שעוסקת בטיפול בתחומי הרווחה והבריאות, באוכלוסייה המבוגרת ובמקרים פרטניים שנדרשת להם התייחסות מיוחדת.
בנוסף לאלה מתקיימים מעת לעת צוותים העוסקים בנושאים השונים העולים על הפרק ביוזמת החברים במקום.
יסעור הוא "קיבוץ מתחדש", כלומר, זהו קיבוץ שעבר שינויים באורחות חייו אך הוא עדיין שומר על ערכי ליבה שמגדירים אותו כקיבוץ, לעומת סוגים אחרים של ישובים.
מה מאפיין את "הקיבוץ המתחדש":
החבר בגיל העבודה אחראי על פרנסתו.
שיוך דירות - הבתים שויכו לכל החברים, ותיקים וחדשים.
שיוך נכסים - יש חלוקה של פירות הנכסים בין החברים, לפי החלטה, מדי שנה.
ולמה בכל זאת אנחנו "קיבוץ":
גם הקיבוץ המתחדש מחוייב על-פי תקנון האגודות השיתופיות לקיים מידה של ערבות הדדית בין חבריו. זה בא לביטוי בנושאים הבאים:
קרן עזרה הדדית (משותף לחברים הותיקים והחדשים)
רשת ביטחון - משפחה שלא מגיעה להכנסה מינימלית זוכה להשלמה על-ידי הקיבוץ (רק לחברים הותיקים)
ביטוח סיעודי קיבוצי, ביטוח רפואי מקיף (מחייב את החברים הותיקים. חדשים יכולים להצטרף)
פנסיה - לפי תקנון הקיבוץ המתחדש הקיבוץ מחוייב בתשלום פנסית מינימום לחברים (רק לחברים הותיקים)
בנוסף, אנחנו ממשיכים לקיים פעילויות חברתיות רבות, ושומרים על מערכת החינוך הקיבוצית (פירוט בהמשך).
מאפיין מרכזי של יסעור הוא תהליך הצמיחה הדמוגרפית והתהוות של קהילה חדשה ונבנית שמשמרת דברים טובים מהעבר אך גם משתנה ומתחדשת, תוך קיום של דו-שיח תמידי בנושאי הליבה. במרכז פעילויותינו, לכן, עומד הניסיון לאינטגרציה בין כל החברים, משפחות ותיקות וחדשות תוך שיתוף פעולה של כל האוכלוסיות בקיבוץ, חיזוק הזיקה לקיבוץ, חבריו, ערכיו ומוסדותיו, חיזוק מרכז הקיבוץ, הפיזי והחברתי, כדי שישאב אליו וירכז סביבו את חלקי הקיבוץ המתרחב, ויצירה של מרחב חיים בתוך סביבה ירוקה, פתוחה, נעימה ורגישה לאיכות הסביבה.
אנחנו ביסעור, חוגגים יחד את רוב החגים, כמיטב המסורת הקיבוצית, ומוצאים לנו הזדמנויות נוספות להפגש. יש לנו ועדת תרבות שמארגנת מפגשים חברתיים ואירועי תרבות לאורך השנה.
בנוסף קיימים צוותי חגים - לכל חג יש צוות אחראי שבראשו מרכז/ת. הצוות מכין אותו חג במשך כמה שנים וכך צובר ניסיון.
מועדון 'לי-לך' - כל יום בשעה 10:00 נפגשים הותיקים במועדון לחבר לקפה ושיחה. מוזמן כמובן כל מי שפנוי במקרה ועובר בסביבה.
'היד הטובה' - מעין חנות 'יד שניה', אבל הכל חינם, שנפתחת פעם בשבועיים. מקום מפגש בשבת בבוקר שמנוהל על-ידי כמה חברות קיבוץ.
שבת-צהריים - בחודשי החורף מתקיים במועדון לחבר מפגש עם ארוחת צהריים מעשה ידי החברים - בכל פעם בנושא קולינרי אחר.
